״הסוכר של ריאזאן״: הלילה בספטמבר 1999 שבו התעורר ברוסיה ספק בגרסת שירות הביטחון

בספטמבר 1999 נהרגו ברוסיה כ־300 בני אדם בארבעה פיגועים בבנייני מגורים ¹¹¹²¹³. ב־22 בספטמבר דיווח תושב ריאזאן על שקים חשודים במרתף ביתו. המשטרה חשדה שמדובר בניסיון פיגוע. ב־24 בחודש הציג שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה (FSB) את התקרית כתרגיל ¹¹¹¹⁴.

שלושה־עשר ימי אימה: ארבעת הפיגועים

ב־4 בספטמבר 1999, בסביבות עשר בלילה, התפוצצה משאית תופת ליד בניין שבו גרו משפחות אנשי צבא בבוינאקסק שבדגסטן. במקורות השונים נמנו בין 62 ל־64 הרוגים ¹¹¹². בלילה שבין 8 ל־9 בספטמבר, בשעה 23:59, קרס בניין בן תשע קומות ברחוב גוריאנובה 19 בדרום־מזרח מוסקבה בעקבות פיצוץ בקומת הקרקע. 106 בני אדם נהרגו ¹¹¹². ב־13 בספטמבר בחמש בבוקר נהרס עד היסוד בניין בן שמונה קומות בכביש קשירסקויה, גם הוא במוסקבה, מפיצוץ מטען במרתף. לפי המקורות השונים, בין 119 ל־124 בני אדם נהרגו ¹¹¹². ב־16 בספטמבר בשעה 5:57 התפוצצה משאית מול בניין בן תשע קומות בוולגודונסק שבמחוז רוסטוב. בין 17 ל־19 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו ¹¹¹².

בסך הכול נהרגו בתוך שלושה־עשר יום כ־300 בני אדם וכ־1,700 נפצעו ¹²¹³. ב־10 בספטמבר הודיע סניף ה־FSB במוסקבה כי בפיצוץ שהחריב את הבניין ברחוב גוריאנובה שימשו הקסוגן, חומר נפץ צבאי, וטנ״ט ¹³. הרשויות מיהרו לייחס את הפיגועים ללוחמים הצ׳צ׳נים, והם הכחישו ¹.

ברקע עמדה התחדשות המלחמה. ב־7 באוגוסט הובילו שאמיל בסאייב וח׳טאב את אנשיהם מצ׳צ׳ניה לדגסטן. ב־9 באוגוסט מינה בוריס ילצין את ראש ה־FSB ולדימיר פוטין לראש ממשלה וסימן אותו כיורשו ¹¹. ב־23 בספטמבר הורה פוטין לפתוח במערכה אווירית נרחבת בצפון הקווקז. גרוזני הופצצה עוד באותו יום ¹¹¹³. למחרת באסטנה הבטיח ״לחסל״ את המחבלים ״אפילו בבתי השימוש״ ¹¹. כעבור שבוע נכנסו כוחות הקרקע לצ׳צ׳ניה ⁸.

ליל 22 בספטמבר בריאזאן

בערב 22 בספטמבר 1999 הבחין אלכסיי קרטופלניקוב, דייר בבניין ברחוב נובוסיולוב בריאזאן, בשלושה אנשים שפרקו שקים ממכונית שלוחית הרישוי שלה כוסתה בחלקה בנייר והורידו אותם למרתף ¹⁴. הוא הזעיק את המשטרה. השוטרים מצאו שלושה שקים. בהמשך נמסרו גרסאות סותרות על תוכנם ¹¹⁴¹⁵.

הדיירים פונו לבית קולנוע סמוך ובילו שם את הלילה ¹⁴¹. חבלני המשטרה ערכו בדיקה מהירה. לדברי אלכסנדר סרגייב, ראש סניף ה־FSB בריאזאן, נייר בדיקה שהוצמד למכסה הקופסה של ההתקן הצביע על אדי הקסוגן ¹⁵. המומחים קבעו כי מדובר בהקסוגן, והשקים נשלחו למוסקבה לבדיקה ¹⁴. המכונית נמצאה ריקה ונטושה בעיר קולומנה שבמחוז מוסקבה ¹⁴.

למחרת דיווחה נדז׳דה יוחנובה, עובדת בחברת הטלפונים של ריאזאן, לסניף ה־FSB המקומי על שיחה שנקלטה. אדם ממוסקבה יעץ לבן שיחו לצאת מהעיר בזה אחר זה כי ״יש מחסומים בכל מקום״ ¹⁴. חשודים נעצרו. לדברי אלכסיי פרולוב, עיתונאי נובאיה גזטה, הם ״נשלחו למוסקבה, כי למרבה ההפתעה התברר שהם עמיתים״ ¹⁴. לפי רדיו אירופה החופשית/רדיו ליברטי (RFE/RL), העצורים בעקבות הדיווח היו סוכני ה־FSB ¹¹.

ב־23 בספטמבר סוכל פיגוע. ב־24 דובר על ״סוכר״

ב־23 בספטמבר דיברו הרשויות על פיגוע שנמנע. משרד הפנים הזכיר בפומבי הקסוגן, וה־FSB בריאזאן פתח בחקירה פלילית בחשד לטרור לפי סעיף 205 לחוק העונשין ¹³. באותו יום שיבח פוטין באסטנה את ערנות התושבים ודיבר על ״שקים מלאים בחומר נפץ״ ¹³. בבוקר 24 בספטמבר בישרו כותרות העיתונים על סיכול הפיגוע. קומרסנט כתב כי ״הטיימר נעצר שבע שעות לפני הפיצוץ״ ¹.

גם ב־24 בספטמבר אמר שר הפנים ולדימיר רושאילו לעמיתיו כי בריאזאן נמנע פיגוע ¹⁴. כעבור חצי שעה אמר ראש ה־FSB ניקולאי פטרושב בערוץ NTV את ההפך: ״לא היה כאן פיצוץ שסוכל. זה היה תרגיל לבדיקת מערך האבטחה. בשקים היה רק סוכר, לא היה בהם חומר נפץ״ ¹. הוא הוסיף כי תרגילים כאלה ״לא נערכו רק בריאזאן״ וכי התקנים דומים הוצבו בערים אחרות שבהן, לדבריו, היו התושבים והרשויות פחות ערניים ¹. בהמשך התנצל בפני התושבים ¹⁵¹¹.

הגרסה השתנתה יומיים אחרי מציאת השקים, לאחר שהמשטרה וה־FSB המקומי טיפלו במקרה כניסיון פיגוע. כמה מהדיירים חלקו על הסבר ה־FSB בעימות טלוויזיוני במרץ 2000 ¹⁴¹⁵. אלכסיי קרטופלניקוב תיאר גרגרים צהבהבים ¹⁵. בדיון הטלוויזיוני במרץ 2000 הטיח אחד התושבים בנציגי ה־FSB: ״זה לא היה תרגיל. כולנו ראינו״. תושב אחר שאל: ״מי נתן לכם זכות לשחק באנשים ככה?״ ¹⁵.

מה גילתה העיתונות הרוסית בשנת 2000

הפרשה הייתה יכולה לדעוך. כעבור חצי שנה, בעיצומה של מערכת הבחירות לנשיאות, החזיר אותה נובאיה גזטה לכותרות. ב־13 במרץ 2000 פרסם העיתון עדות של חייל בשירות חובה, שזוהה תחילה כ״אלכסיי פ׳״. בסתיו 1999 הוצב לשמור על מחסן של רגימנט הצנחנים ה־137 בריאזאן. במחסן, שהוצג כמחסן נשק, היו שקים שעליהם נכתב ״סוכר״. החיילים טעמו מהתכולה: היא הייתה מרה. חבלן מהרגימנט זיהה אותה כהקסוגן. קציני FSB שהגיעו ממוסקבה נטלו את הטיפול בפרשה לידיהם, והחיילים נחקרו שוב ושוב בחשד ל״גילוי סוד מדינה״ ².

ב־27 במרץ חשף העיתון את שם החייל, אלכסיי פיניאייב, ודיווח על ההמשך. נגד החייל נפתח הליך פלילי בגין גנבת סוכר ממחסן תחמושת. הוא הופיע בטלוויזיה הממלכתית ואמר דברים הפוכים מאלה שמסר לעיתון. לפי עיתונאים מקומיים, החבלנים שנטרלו את ההתקן ברחוב נובוסיולוב נשלחו לצ׳צ׳ניה, הרחק מהישג ידם של העיתונות ובתי המשפט ³. העיתון הציג את השאלות שנותרו ללא מענה: מי חתם על פקודת התרגיל, איזה חומר אוחסן בבסיס ומדוע הצביעו הבדיקות הראשונות על הקסוגן ³.

ב־17 במרץ 2000 דחתה הדומה הצעה של הציר יורי שצ׳קוצ׳יחין ממפלגת יבלוקו לדרוש מהתביעה הכללית תשובות בדבר התקדמות החקירה, בדיקת החומר וזהות מי שהורה על ״התרגילים״. 197 הצביעו בעד, 137 נגד, ונדרשו 226 לאישור. אף ציר ממפלגת ״אחדות״ המזוהה עם הקרמלין לא תמך בהצעה ⁴. פוטין, אז הנשיא בפועל, כינה את ההאשמה ״בלתי מוסרית״ ⁴. ביום שישי, 24 במרץ, יומיים לפני הבחירות, שידר ערוץ NTV של ולדימיר גוסינסקי את תוכניתו של ניקולאי ניקולאייב חקירה עצמאית. תושבי רחוב נובוסיולוב התעמתו בה עם נציגי ה־FSB ⁵¹⁵. דובר השירות אלכסנדר זדנוביץ׳ טען שמדובר בתרגילים שתוכננו במסגרת מבצע ״ויחר־אנטיטרור״ ללא חומר נפץ אמיתי. לדבריו, המשטרה וה־FSB המקומי לא עודכנו מראש כדי שיהיה אפשר לבחון את מערך התגובה כולו ¹⁵. נציגי ה־FSB הביאו מזוודה ובה ראיות, אך סירבו לפתוח אותה ללא אישור הממונים עליהם ¹⁴. ערוץ הטלוויזיה הממלכתי ORT האשים את כלי התקשורת העצמאיים ב״פרובוקציה נגד הצבא וה־FSB״ ⁵. בהמשך עבר גם NTV לשליטת המדינה ¹⁵.

ועדת קובליוב וגורל חבריה

בהיעדר חקירה פרלמנטרית הוקמה בפברואר 2002 ועדה ציבורית. בראשה עמד סרגיי קובליוב, מתנגד משטר סובייטי לשעבר וחבר הדומה. סגנו היה חבר הדומה סרגיי יושנקוב ¹⁰. לוועדה לא הוענקו סמכויות. היא לא יכלה לגבות עדויות בשבועה או לקבל גישה למסמכים, והממשלה לא השיבה לפניותיה ⁸.

ב־17 באפריל 2003 נורה סרגיי יושנקוב למוות בשלושה כדורים בגבו מחוץ לביתו במוסקבה, שעות אחרי שהודיע כי מפלגתו, ״רוסיה הליברלית״, נרשמה לבחירות לפרלמנט. הרוצח השאיר במקום אקדח עם משתיק קול ⁶. יושנקוב האשים בפומבי את שירותי הביטחון בעמידה מאחורי הפיגועים ב־1999 ⁶. ביולי 2003 מת יורי שצ׳קוצ׳יחין בתוך ימים ממחלה סוערת. שצ׳קוצ׳יחין, שהגיש את ההצעה בדומה, היה סגן העורך הראשי של נובאיה גזטה וחבר הוועדה. מקורביו חשדו שהורעל והרשויות סירבו לנתיחה לאחר המוות ¹⁰⁸. מיכאיל טרפשקין, סגן־אלוף לשעבר בFSB שייצג את הוועדה ומשפחות נפגעים, נעצר בסתיו 2003 ערב משפט הפיגועים ונידון לארבע שנות מאסר ⁸¹⁰. הוא טען שזיהה סוכן FSB בין החשודים ⁸.

אלכסנדר ליטוויננקו, גם הוא קצין FSB לשעבר שמצא מקלט בלונדון, פרסם ב־2002 עם ההיסטוריון יורי פלשטינסקי את הספר ה־FSB מפוצץ את רוסיה, במימון האוליגרך הגולה בוריס ברזובסקי ⁸¹⁴. ביוני 2003 נפתח ברוסיה הליך נגד המחברים בחשד לגילוי סודות מדינה. בדצמבר הוחרם משלוח של עותקי הספר ¹³. בנובמבר 2006 מת ליטוויננקו בלונדון מהרעלת פולוניום ¹³¹⁴. ב־21 בינואר 2016 קבע רוברט אוון, שעמד בראש ועדת החקירה הציבורית הבריטית, כי אנדריי לוגובוי ודמיטרי קובטון ביצעו את הרצח. להערכתו, ניקולאי פטרושב וולדימיר פוטין אישרו ככל הנראה את המבצע של ה־FSB ⁹¹⁶.

המשפט ב־2004 והגרסה הרשמית

בתי המשפט ברוסיה דנו את מבצעי הפיגועים. ב־19 במרץ 2001 גזר בית המשפט העליון של דגסטן מאסר עולם על שני גברים בגין הפיגוע בבוינאקסק ¹². ב־12 בינואר 2004, בתום משפט בדלתיים סגורות, גזר בית המשפט העירוני במוסקבה מאסר עולם על יוסוף קרימשמחאלוב ואדם דצ׳קושב, שני תושבי קראצ׳אי־צ׳רקסיה שהוסגרו מגאורגיה, בגין הפיגועים במוסקבה ובוולגודונסק ⁷¹². השניים אמרו בבית המשפט שכוונתם הייתה ״לפוצץ סכר או גשר כדי לעצור את המלחמה בצ׳צ׳ניה״, ולא בתי מגורים ⁷. איש מהנאשמים בפיגועים במוסקבה אינו צ׳צ׳ני ⁸.

לפי החקירה הרשמית, חומרי הנפץ יוצרו בחבל סטברופול והועברו במסווה של סוכר לקיסלובודסק ומשם לחדר שכור במרתף הבניין ברחוב גוריאנובה. אצ׳מז גוצ׳יאייב, שזוהה כמארגן הישיר, עדיין מבוקש. לפי הרשויות, מזמיני הפיגועים היו האמיר ח׳טאב, שנהרג בצ׳צ׳ניה במרץ 2002, ואבו עומר הערבי, שמת אף הוא ¹²⁸. הרשויות דבקו בגרסתן, ובאשר לריאזאן ה־FSB מוסיף לטעון עד היום שהיה זה תרגיל ¹⁵.

כרונולוגיה

• 1999-08-09 — ילצין ממנה את ולדימיר פוטין לראש ממשלה ומסמן אותו כיורשו ¹¹.
• 1999-09-04 — משאית תופת בבוינאקסק שבדגסטן. בין 62 ל־64 הרוגים ¹¹¹².
• 1999-09-08/09 — מוסקבה, רחוב גוריאנובה 19, שעה 23:59. בפיצוץ נהרגו 106 בני אדם ¹¹¹².
• 1999-09-13 — מוסקבה, כביש קשירסקויה, שעה 5:00. בין 119 ל־124 הרוגים ¹¹¹². באותו יום מודיע יו״ר הדומה גנאדי סלזניוב על פיגוע בוולגודונסק, שיתרחש רק כעבור שלושה ימים ¹⁰.
• 1999-09-16 — משאית תופת בוולגודונסק בשעה 5:57. בין 17 ל־19 הרוגים ¹¹¹².
• 1999-09-22 — תושב מדווח למשטרה על שקים חשודים והבניין מפונה. לפי RFE/RL, בהמשך נעצרים סוכני FSB ¹¹¹⁴.
• 1999-09-23 — משרד הפנים מדבר על הקסוגן, ה־FSB בריאזאן פותח בחקירת טרור, פוטין משבח את ערנות התושבים והפצצת גרוזני מתחילה ¹³.
• 1999-09-24 — רושאילו מדבר על סיכול פיגוע. פטרושב מודיע כי מדובר ב״תרגיל״ וב״סוכר״ ¹¹⁴.
• 2000-03-13 — נובאיה גזטה מפרסם עדות של חייל חובה המספר ששמר על שקים של חומר נפץ ליד ריאזאן ².
• 2000-03-17 — הדומה דוחה את הצעת שצ׳קוצ׳יחין. 197 הצביעו בעד, ונדרשו 226 ⁴.
• 2000-03-24 — יומיים לפני הבחירות לנשיאות משדר NTV את חקירה עצמאית על ריאזאן ⁵¹⁵.
• 2000-03-26 — פוטין נבחר לנשיא כבר בסיבוב הראשון בכ־53% מהקולות ¹¹.
• 2002-02 — הוועדה הציבורית בראשות קובליוב מוקמת ¹⁰.
• 2003-04-17 — סרגיי יושנקוב נרצח במוסקבה ⁶.
• 2003-07 — יורי שצ׳קוצ׳יחין מת ⁸¹⁰.
• 2003 (סתיו) — מיכאיל טרפשקין נעצר. ב־2004 ייגזרו עליו ארבע שנות מאסר ⁸¹⁰.
• 2004-01-12 — קרימשמחאלוב ודצ׳קושב נידונים למאסר עולם בדלתיים סגורות ⁷.
• 2006-11 — אלכסנדר ליטוויננקו מת בלונדון לאחר שהורעל בפולוניום ¹³.
• 2016-01-21 — החקירה הבריטית קובעת כי פטרושב ופוטין אישרו ״ככל הנראה״ את הרצח ⁹¹⁶.

מקורות

1. Reuters, « Russian bomb scare is security exercise », dépêche de Moscou reprise par le Deseret News, 24 septembre 1999, https://www.deseret.com/1999/9/24/19467264/russian-bomb-scare-is-security-exercise/
2. Novaïa Gazeta, « Гексоген. ФСБ. Рязань » (« Hexogène. FSB. Riazan »), n° 18, 13 mars 2000, https://novayagazeta.ru/articles/2000/03/13/9488-geksogen-fsb-ryazan
3. Novaïa Gazeta, « ФСБ. Гексоген. Рязань-2 » (« FSB. Hexogène. Riazan-2 »), n° 21, 27 mars 2000, https://novayagazeta.ru/articles/2000/03/27/9384-fsb-geksogen-ryazan-2
4. Yevgenia Borisova, « Duma Rejects Move to Probe Ryazan Apartment Bomb », The Moscow Times, 21 mars 2000, https://www.themoscowtimes.com/archive/duma-rejects-move-to-probe-ryazan-apartment-bomb
5. Peter Heinlein, « Russia / Ryazan bombing », Voice of America, Moscou, 22 mars 2000 (archive de la Federation of American Scientists), https://irp.fas.org/news/2000/03/000322-fsb1.htm
6. Gregory Feifer, « Russia: Assassination Of Liberal Lawmaker Seen As Attack On Democratic Values », Radio Free Europe/Radio Liberty, 18 avril 2003, https://www.rferl.org/a/1102988.html
7. Fiodor Maksimov et Olga Allenova, compte rendu du procès Krymchamkhalov-Detchkouchev, Kommersant-Vlast, 19 janvier 2004, https://www.kommersant.ru/doc/441431
8. Amy Knight, « Finally, We Know About the Moscow Bombings », The New York Review of Books, 22 novembre 2012 (recension de John B. Dunlop, The Moscow Bombings of September 1999, Ibidem, 2012), https://www.nybooks.com/articles/2012/11/22/finally-we-know-about-moscow-bombings/
9. Andrew V. Pestano, « Russia rejects British report: Putin 'probably approved' Litvinenko assassination », UPI, 21 janvier 2016, https://www.upi.com/Top_News/World-News/2016/01/21/Russia-rejects-British-report-Putin-probably-approved-Litvinenko-assassination/7631453378170/
10. David Satter, « Vladimir Putin, 1999 Russian Apartment-House Bombings: Was Putin Responsible? », Hudson Institute (paru d'abord dans National Review), 17 août 2016, https://www.hudson.org/national-security-defense/vladimir-putin-1999-russian-apartment-house-bombings-was-putin-responsible
11. Mike Eckel, article sur les vingt ans de l'accession de Vladimir Poutine au pouvoir (Daghestan, attentats, Riazan, élection de 2000), Radio Free Europe/Radio Liberty, 7 août 2019, https://www.rferl.org/a/putin-russia-president-1999-chechnya-apartment-bombings/30097551.html
12. Kommersant, « «Слышно было даже в Марьино» » (« On l'a entendu jusqu'à Marino »), dossier des vingt ans des attentats, 9 septembre 2019, https://www.kommersant.ru/doc/4087846
13. Dmitry Volchek, « 'All Of Russia Was At Stake In This Game': Who Blew Up The Apartment Buildings In 1999? », Radio Free Europe/Radio Liberty, 19 septembre 2019, https://www.rferl.org/a/who-blew-up-moscow-apartment-buildings-1999/31033208.html
14. Yulia Akhmedova, « Remembering Ryazan », Novaya Gazeta Europe, 25 mars 2024, https://novayagazeta.eu/en/articles/2024/03/25/remembering-ryazan-en
15. Meduza, « 25 лет назад Россия узнала о „рязанском сахаре“ » (« Il y a 25 ans, la Russie découvrait le « sucre de Riazan » »), sur l'émission Enquête indépendante de Nikolaï Nikolaïev, 22 septembre 2024, https://meduza.io/feature/2024/09/22/25-let-nazad-rossiya-uznala-o-ryazanskom-sahare-zhurnalist-nikolay-nikolaev-vypustil-o-nem-nezavisimoe-rassledovanie
16. Robert Owen, The Litvinenko Inquiry, rapport au Parlement britannique, 21 janvier 2016, § 10.16, https://assets.publishing.service.gov.uk/media/5a8055c340f0b62302692e48/The-Litvinenko-Inquiry-H-C-695-web.pdf

העיקר ב־30 שניות

למי שאין זמן לקרוא הכול: העובדות שכדאי לזכור, וקישור לשיתוף.

1. בין 4 ל־16 בספטמבר 1999 נהרסו ארבעה בנייני מגורים בבוינאקסק, במוסקבה (שני בניינים) ובוולגודונסק. כ־300 בני אדם נהרגו וכ־1,700 נפצעו.
2. ב־22 בספטמבר דיווח דייר בריאזאן על שקים במרתף. המשטרה סברה שסיכלה פיגוע וגלאי זיהה הקסוגן. ב־24 בחודש אמר ראש שירות הביטחון שמדובר ב״תרגיל״ וב״סוכר״.
3. אחריות ה־FSB לא הוכחה בבית משפט. ב־17.3.2000 נדחתה חקירה בדומה (197 מ־226 קולות). שני חברי ועדה אזרחית מתו ב־2003, פרקליטה נכלא וליטוויננקו נרצח ב־2006.

שיתוף WhatsApp Telegram X Facebook E-mail העתקת קישור הורדת כרטיס הסיכום כתמונה

טעות? מקור חסר? כתבו לנו : אנחנו מתקנים טעויות ומציינים מה תוקן.